על סטארטאפים ומשרות אחרות

 בפוסט זה אני רוצה לחלוק אתכם מניסיוני מתוך המשרות הקודמות שלי בשאיפה לעזור לכם לקבל החלטה נבונה יותר כאשר תקבלו הצעות למשרות שונות.

איפה מחפשים משרות ?

ישנם אתרי משרות שונים ומגוונים שתפגשו בהם בכל פעם שתבצעו חיפוש בגוגל על משהו כמו "משרות פיתוח". מאחורי חלק מהמשרות שתקראו מסתתרות משרות השמה וחלק מההצעות עבודה הן של החברות עצמן.

ישנם אתרים המתמחים במשרות עבור הייטק בלבד והם לרוב של חברות השמה - בהם ניתן לערוך חיפושים על פי סוגים שונים של משרות לפי שפות פיתוח וכדו'.

הרבה חברות ומגייסים מפרסמות את המשרות שלהן באמצעות הרשת החברתית LinkedIn במקביל לפרסום באתר שלהם.

אילו משרות מתאימות לי ?

משרות לרוב נחלקות לפי תפקידים והטכנולוגיה שהם משרתים. ישנם תפקידים בהם החלוקה ברורה: למשל בין תפקידי DevOps ותפקידי פיתוח יש קטגוריה מבדילה די ברורה, אך בתוך קטגורית הפיתוח - המצב קצת מורכב יותר.

ישנם אתרים המחלקים את המשרות לפי שפות תכנות: Java, Python, C וכו' או לפי תחומים כמו: Web, Data וכו'.

בתוך הקטגוריות האלו תמצאו ערימות של משרות עם דרישות שונות: חלקן מיועדות entry level, חלקן דורשות Senior level, חלקן מיועדות לחברות גדולות וחלקן לקטנות.

המודעות באתרים בנויות כך שמעט מהפרטים גלוי למשתמש כך שאם הוא מעונין, הוא ייצור קשר עם החברה המפרסמת מה שבעצם נותן את השליטה למפרסם המודעה במקום למשתמש.

בלינקדין המצב קצת שונה ויש פירוט יותר רחב בתיאור המשרה עם אפשרות למיון, אך גם שם יש מה לשפר.

ומה אם אין לי ניסיון ?

ככל הזכור לי, מהימים הראשונים שהייתי בתעשייה - השוק לא היה ידידותי מעולם עבור חסרי ניסיון או ג'וניורים בתחום הפיתוח למעט בוגרי אוניברסיטאות עם ציונים מעולים.

כדי למצוא משרות כאלה דרוש לרוב מזל ותזמון נכון וגם אז יש לעבור את הראיונות בהצלחה ולהוכיח יכולות.

בוגרי קורסים, הסבות ובוט-קאמפ למיניהם לרוב לא מרשימים איש והם מתחרים ביניהם על משרות. גם לכאלה שכבר בתוך עולמות ההיטק ורוצים לעשות הסבה לפיתוח מתוך תחומים אחרים כמו בדיקות או devops - אפילו עם ניסיון בכתיבת קוד, לא מקבלים הנחות כלשהן.

במקרים מסוימים נראה שיותר קל להתקבל לתפקיד נמוך יותר בחברה ולהתפתח מבפנים על ידי מעבר בין צוותים וקבוצות מאשר לעשות את המסע המפרך הזה מבחוץ.

על חברות סטארטאפ

חברות סטארטפ מאופינות קודם כל לפי המצב הפיננסי שלהן אבל גם על פי מספר העובדים שלהם ולפי השוק בו הם פועלות.

בניגוד לחברות ציבוריות שהונפקו או לחברות פרטיות וותיקות עם מוניטין רב שנים, כל חברת סטארטאפ נדרשת להוכיח את עצמה ואת הכדאיות הכלכלית שלה בעיני המשקיעים.

כל חברת סטארטאפ חיה על תזרים מזומנים והיא מקבלת אותם ממשקיעים בסבבי גיוסים. ככל שחברה מצליחה יותר בשוק היא פועלת, כך היא מצליחה לגייס סבבים של גיוסי כספים.

מקובל לקטלג את הסטטוס הפיננסי של החברות לפי Stage כאשר השלב הראשוני נקרא שלב ה-Seed בו בעצם החברה מתחילה את הצעדים הראשונים שלה בגיוס העובדים הראשונים. Stage A הוא הסבב הראשון, B הוא השני וכן הלאה.

לא מעט מהחברות הופכות לציבוריות או נרכשות לאחר מספר סבבים כאשר פחות ממשיכות בגיוסים הלאה גם לשלב F.

לכל הפרמטרים האלה, שלרוב אינם משוקפים לעובד בתהליך הגיוס ובוודאי שלא בתיאור המשרה יש השפעה גדולה על היקף המשרה שלו.

אם נדבר בהכללות - אז ברוב החברות בשלב ה-seed או אפילו בשלב A קיים לחץ עבודה די גדול כיוון שהחברה נדרשת להוכיח את עצמה ולהוציא את המוצר הראשון שלה לשוק. ככל שיש פחות עובדים, כל עובד נוטל חלק יחסי גדול יותר של אחריות ושל משימות. לחלק זו ברכה ולאחרים זו קללה. לא חושב שאפשר והגיוני לצפות לאיזון זמן עבודה-בית בחברות כאלה.

חברות בשלב B ומעלה עם סדר גודל של 100 עובדים ומעלה הן חברות בוגרות יותר ויותר הגיוני לצפות מהן לצורת עבודה מסודרת יותר באופן יחסי לסטארטפ.

בסטארטאפים, בייחוד בקטנים שביניהם, ישנה אחריות וציפיה גדולה יותר מכל עובד להיות 'שותף' - מקצועית וחברתית. הדבר האחרון שמצפים לשמוע מעובד בסטארטאפ הוא "זה לא התפקיד שלי" - שזה אולי משהו שכן תשמעו מעובד בארגון גדול.

בתור מפתח, תידרש לכל הפחות לכתוב בעצמך לקוד שלך Unit Tests וכנראה גם להריץ עליו בדיקות אינטגרציה ובמקרים מסוימים גם לעשות את ה-Deploy. כמו"כ פחות מקובל "להעביר" את התוצרים שלך לצוות אחר שימשיך את העבודה.

לאנשים מסוימים, במיוחד למפתחים בתחילת הדרך, זה נשמע מעורר חרדה - אך כגודל הלחץ וריבוי המשימות - כך הקידום בתפקיד (ובשכר). ככל שתיכנסו לחברה בשלבים המוקדמים שלה - כך תזכו יותר להשפיע על המוצר ולקבל קידום מואץ ותחומי אחריות כמעט על כל מה שתרצו - מה שבארגונים גדולים, תידרשו ללא מעט שנים כדי להגיע לאותה רמה.

תוכלו לבדוק את סטטוס החברה באתר כמו Crunchbase.

חברות ציבוריות לעומת פרטיות

כאשר חברה מונפקת בבורסה, החמצן הפיננסי שלה עובר מהמשקיעים אל בעלי המניות. ככל שהחברה מצליחה יותר, ערך המניה שלה עולה וכך היא רווחית יותר ונותנת ערך לבעלי המניות שלה.

הנפקה של חברה נחשבת לתעודה של אמינות כלכלית ביחס לחברה פרטית בתחילת דרכה שעדיין חיה על כספי המשקיעים אך עם זאת, אין זה אומר בהכרח שחברה שתהפוך לציבורית תצליח ואילו חברה שנשארת פרטית לא תצליח. ישנם חסרונות לכאן ולכאן וההחלטה לצאת ולהיות חברה ציבורית דורש נטילת סיכונים מסויימים שעלול לגרום לחברה להתעכב עם החלטה זו.

חברות שנרכשו

ישנן חברות שחולמות על יום אחד שחברה גדולה ועשירה תקנה אותן וכך הן יוכלו להמשיך לממן את התקציב שלהן מבלי להיות לחוצים על סבבי גיוסים ממשקיעים ולא להיות טרודים בצעדים הנדרשים להפוך לחברה ציבורית.

במקרים מסוימים זה אכן מעניק לחברה עצמאות כלכלית וניהולית, אך בחלק מהמקרים זה לא מתקיים - תלוי מי החברה הרוכשת. לחברות מסוימות חשוב להשאיר את החברה הבת כאל חברה בזכות עצמה ולשמר את קהל הלקוחות שלה ואת המוצר והלוגו שלה ואילו חברות אחרות מעדיפות "לבלוע" את הנוכחות של החברה הנרכשת, להעלים את הלוגו שלה ולשנות את השם שלה לשם של החברה הרוכשת. גם להחלטה זו יש השפעה ניכרת על המשרה של העובד ועל עתיד הקריירה שלו.

יצא לי להכיר חברות שנרכשו וקיבלו עצמאות מהחברה הרוכשת כך שה-"זיווג" הזה היה מוצלח ושרד לא מעט שנים ומצד שני הכרתי חברות ששינו את החברות שרכשו ללא היכר, פיטרו עובדים של החברה הנרכשת וביצעו שינויים נרחבים במוצר עד שבסופו של דבר החברה שנרכשה "נעלמה" בתור עוד חתיכה מהמוצר הגדול של החברה הרוכשת.

עם זאת, למרות הנוחות שבדבר, לא תמיד זה נכון לרכוש חברה ולתת לה להמשיך לפעול בדרך בו היתה רגילה כיוון שלרוב, שיטות ניהול של חברות קטנות לא מוכיחות את עצמן כאשר החברה גדולה ומתפתחת מבחינת מוצרים ומחלקות של עובדים. לעומת זאת, לחברה וותיקה שכבר פעילה בשוק מספר גדול של שנים יש נהלים ועובדים משופשפים שיודעים לנווט את עצמה מול אתגרים שונים שייתכן והחברה הקטנה עוד לא הכירה.

חברות תאגיד / קורפורייט

חברות Corporate הן חברות ענק שלרוב בעלות של אלפי או עשרות אלפי עובדים בסניפים שונים ברחבי העולם ומייצרים טכנולוגיות שונות ומגוונות. שמות מוכרים בתעשייה הם: Dell, IBM, Cisco ועוד.

תהליכי הקבלה שלהן לרוב ארוכות ומורכבות יותר מתהליכי גיוס לסטאראפים וגם נהלי העבודה שלהם מלווים בבירוקרטיה ולא נדיר לפגוש פוליטיקה בתוך הקבוצות השונות.

ככל שהחברה גדולה יותר, כך יכולת ההשפעה על המוצר הסופי שלה עבור מפתח יחיד הוא קטן יותר - אבל עם זאת, אפשר יותר למצוא איזון בית-עבודה וגם אפשרויות קידום מגוונות אופקיות ולא רק אנכיות. תפקידים כמו Tech Lead יותר שכיח למצוא בחברות גדולות ופחות בחברות הקטנות בהן אפשרות הקידום היא בעיקר ניהולית כמו Team Lead ומעלה.

ישנן הטבות שרק חברות גדולות יכולות לאפשר לעובדים שלהן כמו חדר כושר, משרדים מרווחים ומפנקים, חניון גדול המיועד רק לעובדים, חוגים, חדר אוכל וכדו'

חברות תוכנה לעומת חברות חומרה

חברות תוכנה מתנהלות באופן שונה מחברות חומרה. כאשר מדובר בתוכנה, אין בעיה של זמינות של חלקים, אין בעיות בפס-ייצור ואין תקציבים שצריכים להשרף על מלאי. ישנה תוכנה שבמצב הכי גרוע צריכה ריפקטור של כמה חודשים.

חברות חומרה נתונות תחת סיכונים נוספים של כושר עמידה בייצור ובהרבה מקרים צריכות להשען על כח ייצור של חברות אחרות שייצרו בתשלום עבורן את החלקים הנדרשים למוצר שלהן.

אם במפעל המייצר ישנה שריפה או אסון אקולוגי כלשהי, החברה בבעיה קשה ואין דרך לפצות על כך בטווח הקצר. זו הסיבה שבארץ פחות תפגשו בחברות חומרה וגם כאשר תשמעו על כמה, ישנה אפשרות שהן רק מפתחות את צד קוד ה-Firmware ולא מתעסקות עם הצד החומרתי.

חברות פרויקטים לעומת חברות מוצר

ישנן חברות שלא מנסות לייצר מוצר אלא משווקות את כח הפיתוחי שלה עבור חברות שאינן טכנולוגיות או שהמוצר התוכנתי לא בתחום שלהן. הן לא נחשבות חברות כח-אדם אלא חברות תוכנה, רק שהתוכנה והקוד שייכים ללקוחות שלהם ולא לחברה. 

חשוב לציין, למרות שלרוב הנושא לא מוסבר בצורה ברורה בתהליך הגיוס, שהתנאים של חברות אלה יהיה נמוך משמעותית משל חברות סטארטאפ "קלאסיות". המשרדים שלהן נראים לרוב כמו משרדים של חברה טיפוסית ולא מפוארים, המשכורות נמוכות יותר והעובדים עצמם מגוייסים לפי דרישת הפרוייקטים. במידה ולעובד לא נמצא פרוייקט - לא תהיה לחברה דרך להעסיק אותו כיוון שהשכר שלו מגיע ישירות מהלקוח.

למרות חוסר האטרקטיביות במשרה שכזו, ישנם יתרונות מסוימים שעשויים להתאים לחלק מהאנשים. בהרבה מקרים, קצב העבודה בפרוייקטים אלה הוא רגוע יחסית. הוא מתחיל משעה מסוימת ביום ונגמר לרוב באותה שעה כל יום כך שזה בהחלט מתאים עבור עובדים שצריכים להגיע הביתה עד שעה מסוימת. כמו כן בהרבה מקרים, דרישות המשרה אינן גבוהות וזה עשוי לאפשר לג'וניורים דריסת רגל בתחום חדש בו עבור חברות סטארטאפ זה לא תמיד יתאים. 

החיסרון העיקרי לפי דעתי במשרות כאלה, מלבד כל מה שציינתי למעלה הוא שצריך לקחת בחשבון עבודה ישירה מול לקוח עם כל המשתמע. פחות מקובל לראות ר"צ מתווך משרות לעובדים שלו אלא יותר מפתחים שמקבלים משימות וגם פידבק ישירות מהלקוח שהם עובדים מולו. עבור חלק מהאנשים צורת ניהול שכזו מלחיצה ולא מתאימה.

סיכום

לא חשוב באיזו חברה תתחילו, כדאי שתבררו היטב את תנאי המשרה שלכם לפני החתימה על החוזה. לעיתים, מתוך חוסר ארגון בתהליך הגיוס או מתוך רצון להסתיר פרטים בעייתיים מהמועמד - לא מוסרים את התמונה המלאה שמתגלה רק לאחר שנחתם החוזה ותחילת עבודה. במקרה זה קשה לחזור אחורה ובהרבה מקרים נאלצים עובדים להשלים עם המצב וממשיכים במשרה שקיבלו וחבל.

בררו היטב את מצבו הכלכלי של הארגון, נסו לברר מהו המוצר וכיצד החברה מרוויחה, כמה עובדים קיימים בארגון, כמה מתוכם מפתחים, כמה מפתחים קיימים בצוות אליו אתם מגוייסים.

קחו בעירבון מוגבל הבטחות עתידיות כמו "אנחנו ממשיכים לגייס עוד מועמדים" או "הצוות יגדל בעתיד". במידה והחלטתם להתחיל בתפקיד נמוך יותר ממה שרציתם, בררו אילו אפשרויות קיימות לכם בעתיד לקידום. אם מדובר בחברת פרוייקטים - בררו מה קורה כשהפרוייקט שלכם נגמר וחשבו האם התשובה מקובלת עליכם.

ובאופן כללי, אל תקנו הצהרות שיווקיות המושמעות ממי שמוכר לכם את המשרה. אין כללים בתעשייה זו וביטחון תעסוקתי הוא נתון שמשתנה כל הזמן. עבור מי שמתחיל לעבוד בחברה גדולה אין בהכרח ביטחון תעסוקתי גדול יותר מאשר למי שמתחיל בחברה קטנה ולהיפך. הביטחון התעסוקתי היחיד הקיים הוא הניסיון שלכם ולכן הקפידו לוודא שהערך המקצועי שלכם עולה עם המשרה החדשה ולא עומד במקום.

בהצלחה.