כמעט כל אחד מאיתנו היה צריך להתמודד עם הקושי ללמוד לבחינה, לסכם חומר מסובך או אפילו להתכונן לראיון עבודה. בכל המטלות האלה, אנו נוטים לחשב לא נכון את הזמן שהשקענו בלמידה, מתעייפים בסופו של דבר ועושים הפסקות ארוכות מדי.
כדי לייעל את כל הסיפור אני רוצה לשתף אתכם משהו שגיליתי עליו רק לאחרונה (לצערי) ושיכול מאד לעזור במילוי משימות משעממות בכלל וללמוד לבחינה בפרט - קוראים לזה "שיטת הפומודורו"
אם תרצו, תוכלו לקרוא על שיטת הפומודורו בוויקיפדיה, אני אתייחס רק למה שהשיטה מכתיבה.
הרעיון הוא כזה: לכל אחד מאיתנו יש יכולת ריכוז שונה. חלק מאיתנו עם הפרעות קשב שמתקשים להישאר מפוקסים 15 דקות, כאשר לחלק אין בעיה גם לשבת שעה רצוף.
בנוסף, גם אם תצליחו לשבת רצוף שעה או אפילו שעתיים, ההספק הזה לא בהכרח יישמר לאורך יום שלם ורוב הסיכויים שתמצאו את עצמכם עם כאב ראש, עושים הפסקות מיותרות ולומדים בצורה לא יעילה.
אז מה עושים ?
השיטה ממליצה על לימוד במקטעים של 25 דקות (פומודורו 1) עם הפסקה קלה של 5 דקות, כאשר אחרי אחרי 4 פומודורו יוצאים להפסקה ארוכה של 15 דקות.
המלצות השיטה לא משנות. מה שחשוב הוא שתמצאו את נקודת האופטימום מבחינתכם. כמה זמן תוכלו להחזיק מעמד, בלי להגזים, בהנחה שאתם נדרשים לתפוקה מירבית.
התחילו עם הזמן המומלץ ע"פ השיטה, שימו לב לתפוקה שלכם ושנו את הזמנים בהתאם. אם 25 דקות רצוף זה ארוך מדי, הקטינו ב-5 דקות את הפומודורו ונסו שוב.
בכל מקרה, הקפידו על הפסקה ארוכה (אך לא ארוכה מדי) בסוף מספר לא גדול של פומודורו, עדיף 4 אך זה יכול להיות גם 3.
אין צורך להתעסק עם טיימרים. יש לא מעט אפליקציות לפומודורו. אני אישית ממליץ על פומודורו לאנדרואיד.
כאשר תעבדו בשיטה זו, תראו שהקשב שלכם יישמר לזמן ארוך יותר, דבר שקריטי במיוחד בימים לקראת בחינה שכל שעה שווה זהב.
יתרונות
- הגדרה קבועה של זמן אפקטיבי. אתם יודעים בדיוק כמה השקעתם היום וכך תוכלו למדוד את התפוקה היומית שלכם ולהשתפר במידת הצורך.
- גם אם קשה באמצע, מושכים עוד קצת עד להפסקה הקרובה. לא מתפתים לגורמים מסיחים. איפשהו ב-back-mind יודעים שהזמן מנוהל ומותאם ליכולותכם ולכן שיתוף הפעולה שלכם עם הלו"ז טוב יותר.
- אפשר לכמת ולתכנן מראש את הזמן הנדרש עבור עבודה מסויימת. אם תדעו שהתפוקה היומית המקסימלית שלכם היא 10 פומודורו למשל, תדעו כמה ימים נדרשים לכם להתכונן לבחינה ביחס לחומר. כנ"ל לגבי מטלות רוטיניות אחרות כמו קריאת spec או פרוטוקול משעמם במיוחד.
- ניהול הפסקות אופטימלי. מחליטים מראש על זמן ההפסקות הנדרש ועוצרים כאשר הטיימר מסתיים. זה מייתר פיקוח חיצוני כמו למשל עבור כאלה שמצליחים ללמוד רק בלחץ חברתי של לומדים נוספים. עוזר לניהול המשמעת העצמית.
חסרונות
- לא תמיד קצב הלימוד מסונכרן עם הטיימר. לעיתים בדיוק תחילת האינרציה מתחילה כשהטיימר מסתיים.
- יש צורך במספר מחזורים כדי להגיע לנוסחה המתאימה - מספר הפסקות ביחס למספר אינטרבלים של למידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה